סָבְתָא שֶׁלִּי הָיְתָה מְבִיאָה לִי תֵּה בְּנַעְנַע,
בְּכָל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
הִיא לֹא דִּבְּרָה אִתִּי בְּמִלִּים,
אֲבָל הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ דִּבְּרוּ אֵלַי.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הָרֵיחַ,
וְאֶת הַטַּעַם,
וְאֶת הַמִּלִּים שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ.
我奶奶每天下午都给我带薄荷茶，
她一句话也不说
但她的手会说话
我记得那气味和味道
还有那些没出口的话